זהירות בועה: הטעויות נעשו, איך ממשיכים הלאה?

 

 

בתוך כך, כאמור, לא ניתן להתעלם מהאינפלציה שהרימה ראש בעולם. באחרונה הודיע יו"ר הפד ג'רום פאואל כי הוא לא מתכוון להמשיך ולהתעלם, ולמרות שהותיר כרגע את הריבית ברמתה האפסית, יש ודאות לכך שבהמשך, אולי אפילו במרץ, הריבית תעלה, כפי שקרה באחרונה באנגליה.

לצעדים אלה של הפד בארה"ב יהיו השלכות ישירות ומשמעותיות גם על חברות הטכנולוגיה הצעירות, היות שהכסף הזול יחסית שזרם אליהן, תמך בהן ואפשר להן לצמוח בתקופה של אי-ודאות – כבר לא נמצא שם.

ההתחלה, בל נשכח, הייתה קסומה ותודלקה על ידי ההייטק הישראלי שהגיע לגיוסים של 25 מיליארד דולר ב-2021. בסך הכול גייסו בשנת 2021 כ-400 חברות סכום של מעל 142 מיליארד דולר.
 

איפה שורת הרווח?

אותן חברות צעירות ושאננות שהפכו בין לילה ליוניקורן, עשו הרבה יותר מאשר להחזיק את הראש מעל המים. הן הונפקו בשווי גבוה במיוחד, פי כמה מהסכום שבו אולי היו מונפקות בתקופה אחרת.

הכסף הקל והזול תמך במגמה, וגורם נוסף שהטעין אותה הוא קידוש הגידול במחזור, והתעלמות משורת הרווח. אותן חברות התמקדו ב-CAC, עלות רכישת לקוח, אבל לא התייחסו ל-LTV, הערך של אותו הלקוח. בעוד שעל היחס בין שני הפרמטרים להיות לפחות נמוך מ-1, חברות אלו לא התאמצו לשמור על כך. אך בעולם האמיתי, לא ייתכן שעלות גיוס לקוח תהיה יותר משליש מערכו של אותו הלקוח.

אז האם מדובר בכשל "בועתי"? במידה מסוימת כן, ולאחר הדוט קום, יש מקום להיערך לסכנות שעל פתחנו. בדוט קום מה ששיבש את הכלכלה הפשוטה היה ההתמקדות בספירת היוזרים, היום הטעות נמצאת בהתעלמות משורת הרווח.

 

גם הענקיות צריכות להיערך

לא ירחק היום, והאדוות יגיעו גם אל ענקיות הטכנולוגיה, שמספקות שירותי ענן ואופרציה לצעירות שתלויות בהן - גוגל, ואמזון בעולמות הפרסום והשיווק, ושירותי הענן והמערכות התומכות של מיקרוסופט, אפל ואמזון. המחשה כואבת ניתן לראות במניית פייסבוק/מטא. נכון להיום ההבטחה על עולמות המטא-וורס אינה מקיימת; מניית החברה צללה בתחילת פברואר ב-25%, ואיבדה 240 מיליארד דולר משווייה, זאת לאחר פרסום דוחות הרבעון האחרון של 2021, ובהם התחזית לירידה בהכנסות השיווק. מצבה של פייסבוק (מטא, אם תתעקשו), הוא אפוא נורת אזהרה לענקיות האחרות שנשענות על עולמות הפרסום והשיווק.

כמו שקורה בכל משבר המוביל להתפכחות, שוק העבודה ייפגע גם הוא מהמצב. החברות יבינו כי עליהן לחסוך ולצמצם הוצאות - אופרציה, מכירות ושיווק ובשלב מסוים, גם כוח אדם. במהלך הדרך העובדים יבינו שהתגמול במכשירים הוניים כמו אופציות ומניות, כבר פחות בטוח, והחברות מצדן יצטרכו להיות יותר סלקטיביות בגיוסים. הביקוש חסר התקדים לעובדים והכוח העצום של הטאלנטים, עשוי אם כך, להתמתן, ועמו גם אווירת הבזבוז שאין לה די שתתחלף בניהול פיננסי אחראי ושקול יותר.

אין זו נבואת זעם. אבל ההתפכחות תגיע. החברות הטובות, וכאלו לא חסר, ימשיכו להתקיים, והמיזוגים יגיעו, גם אם בקצב אחר. הגיוסים הגדולים יסייעו לחברות להתקיים, וכנראה שלא נראה את הפיצוץ וגלי הפיטורים הכואבים והמסיביים שהכרנו בשנת 2000.

לא מן הנמנע שהמשקיעים ימתנו את החיפוש אחר יוניקורנים ויתנו יותר אמון ב"גמלים", קרי חברות המנוהלות בצורה שקולה ואחראית. מכאן, שעל המנהלים לנהוג באחריות. עליהם לוודא שהמודל העסקי מבריק, לתת לכסף את הכבוד הראוי לו, ולא להיכנס להוצאות מנקרות עיניים. זה בדיוק הזמן לפעול בהיגיון הבסיסי של הכלכלה הקלאסית ולהשאיר את הראוותנות והרהבתנות נוסח נדיר האקרמן בוובוס של ארץ נהדרת למסך הקטן.

צרו קשר עם המומחים שלנו >>